קרב חדש בין ישראל לאיראן מתחמם.
ישראל, מצוידת במוחות יצירתיים ועם ניסיון רב בשדה הקרב, הצליחה לייצר חלק מהנשקים היותר טובים שהעולם מכיר. אך איראן לא תיכנע ללא קרב הגון ואולי אף תיקח את השליטה, חמושה בכלי נשק חזק מתוצרת עצמית בשנה זו.
לשתי המדינות, הדומיננטיות אזורית עומדת על כף המאזניים.

אך מי תנצח במאבק…..על האוסקר?

בשבוע שעבר נכתבה ההיסטוריה בעולם האוסקר כשסרטו האיראני של אסג’ר פרהדי “פרדה”, וסרטו הישראלי של יוסף סידר “הערת שוליים”, התמודדו יחדיו לסרט הזר הטוב ביותר של האקדמיה.

התחרות בין היריבים המזרח תיכוניים הראשיים עולה שוב, הפעם בזירת קרב שונה, כזו שהפכה את התחרות הקולנועית למרוץ פוליטי.

ישראל ואיראן מתחרות על התמיכה הבין לאומית בענייני מדיניות בטחון השונים והייחודיים להן, כל אחת לעצמה.
דווקא בתחרות סרטים, הן נפגשות שוב בזירת הקרב במטרה לכבוש את האקדמיה האמריקאית לקולנוע. בזירה הבינלאומית, ניראה שלישראל יש יתרון ברור על איראן שהפכה למנודה הבינלאומית בעקבות תוכנית הגרעין שלה. אך האם תצליח ישראל להתעלות על איראן גם בהוליווד?

הפעם האחרונה (והראשונה) שסרט איראני היה מועמד לאוסקר הייתה בשנת 1998. די סימבולי שאיראן חוזרת לאוסקר בדיוק השנה, השנה שבה טהרן הפכה להיות מבודדת מאי פעם, השנה שבה הסרט הישראלי ישראלי מועמד לאוסקר באותה קטגוריה. ניצחון לאיראן, אם כך, יהיה ניצחון במספר חזיתות, ניצחון על ישראל ובו בזמן על הלחץ הבינלאומי של המערב.

מכל מקום, בתרחיש פרדוקסלי אחר למרוץ האוסקר הנוכחי, ניצחון “פרדה” של פרחדי עשוי להזיק למשטר האיראני. “פרדה” צולחת את הצנזור האיראני על ידי ביקורת רפה על המשטר האיראני ואף על פי כן, הסרט מצליח להצביע על הרבה פגמים בחברה.
ייתכן וזו אחת הסיבות  בגינן הסרט נהיה חביב המבקרים השנה. “פרדה” עוקב אחר זוג שבקשת הגירושים שלו נדחתה, ומאלצת אותו לקבל החלטה האם לעזוב את איראן על מנת להבטיח לילדם חיים טובים יותר או להישאר במדינה ולטפל בהורה החולה. אחד השחקנים הראשיים של
“פרדה”, פיימן מועדי, מתאר את הדילמה המרכזית, “הדרך (שאשתי בסרט) חושבת מאוד מקשה על הדמות שלי להבין אותה. היא מאמינה שקיים משהו פגום במדינה שלנו ושעלינו לעזוב למען עתיד ביתנו. אבל אני מאמין שאם יש משהו פגום, עלינו להישאר ולתקן אותו. הרבה אנשים באיראן מסכימים איתה, ויש הרבה אחרים שמסכימים איתי”. בזמן ש”פרדה” גורף שבחים מסביב לעולם, המשטר בטהרן נאלץ לעמוד בפני דילמה: הכיצד יתמוך בסרט שמותח ביקורת – גם אם רפה – על הדרך שבה החברה האיראנית בת זמננו מתמודדת עם ערכי דת וצדק, החברה שהמשטר רוצה לשמר.

פרחדי בעצמו מודה שמבקרים איראנים קטלו את הסרט בגלל השבחים שלהם זכה במדינות אחרות, ואף היו חלוקים בדעת האם הסרט יכול לייצג את ארצם באוסקר. “אחדים אף אמרו שאנו (איראן) צריכים להחרים את האוסקר”, אמר פרחדי בראיון. הוא רמז שהכרה בסרט, בעיקר על ידי מוסדות מערביים כגון האקדמיה האמריקאית לקולנוע, תהווה מקור לגאווה לאיראן, אך גם עלולה להשיא אליו הרבה עיניים בוחנות מבית. “כשהרכבת עוצרת, אף אחד לא זורק עליה אבנים; אבל כשהיא מתחילה לנוע, זה הזמן שבו אנשים זורקים אבנים”, אמר.

לישראלים, לניצחון באוסקר השנה יש משמעות גדולה יותר. לא זו בלבד שישראל תקטע את רצף ההפסדים הארוך בפרס האקדמיה, היא גם תשיג ניצחון על איראן.

בכל מקרה, הפסד של ישראל באוסקר ובעיקר לאיראן, יהווה תבוסה. ראשית, הוא יחתום את ההפסד העשירי של סרט ישראלי בפרס האקדמיה. שנית, אם האקדמיה תבחר להעניק את הפרס לסרט האיראני, הישראלים יראו בכך הכרה שלא בצדק למדינה שרדפה וכלאה את אנשי תעשיית הסרטים, כמעט כאנטי תיזה לישראל, שעודדה את אנשי התעשייה ושתעשיית הסרטים שלה פורחת בשנים האחרונות.

בחמש שנים האחרונות בלבד, ארבעה סרטים ישראלים התמודדו בטקס האוסקר, כולל כמה שלא תמיד הציגו את ישראל באור חיובי.

אבל אם האקדמיה בכל זאת תחליט להעניק את האוסקר ל”הערת שוליים” של סידר, יהיה זה צעד מפתיע לא רק בגלל שהסרט נחשב לאנדרדוג בעימות פנים אל פנים מול “פרדה”, אלא גם בגלל שהוא נעדר כל נימה פוליטית, משהו שמשותף להרבה סרטים ישראליים מועמדים לאוסקר. “הערת שוליים” מרכז את היריבות בין שני חוקרי תלמוד מלומדים, אב ובן. סצנת הנושא אינה אופיינית למדינה שבה התוצרת אומנותית בעיקר בתעשיית הסרטים, מושפעת במידה רבה ומוזנת מהקונפליקט המתמשך של ישראל מול העולם הערבי ומהמתיחות בין יהודים לערבים. אולי בכל זאת, “הערת שוליים” בהיותו א-פוליטי, יהיה סוג של סרט ישראלי נוח לזכייה באקדמיה.

לא מפתיע שבהינתן הדמיון בין ישראל ואיראן במרדף שלהם אחר האוסקר השנה, סידר העיר אחר שיחה עם פרחדי ש”יש לא מעט דברים משותפים לו ולי” והוסיף שיש אפילו “משהו פיוטי” בעובדה שסרט ישראלי ואיראני מועמדים השנה.

אבל אם אנו כאן בישראל עדיין לא שבעי רצון מנקודת המבט החיובית הזו, אנו יכולים תמיד לעשות את מה ששלמה בראבה כוכב “הערת שוליים” אמר, בהלצה, לאחר ששיבח את התחרות האיראנית: “אם אנו רוצים לנצח אותם, צריך להתקיף אותם קודם”.